ד"ר עמיר בשקין

מרפאה  ללקוחות כללית מושלם ופרטי

ימי ג' אחר הצהריים 

רח' הרצל 77 נהריה

טלפון 072-2567804

doctorbashkin@gmail.com

     אנדוקרינולוגיה שימושית       

גישה מעשית לבעיות באנדוקרינולוגיה וסוכרת       

 המידע לא מחליף התייעצות עם רופא      

  

מבחנים אנדוקרינים / טסטים אנדוקריניים


בחשד להפרשה עודפת של הורמון מבצעים מבחן דיכוי, בחשד להפרשה לא מספקת של הורמון מבצעים מבחן גירוי



מושגים

Stimulation test : מבחן גירוי
Suppression Test : מבחן דיכוי
Dexamethazone : דקסאמטזול
C-Peptide : פפטיד סי
Synacten (ACTH) : סינקטן
Corticosteroids : קורטיקוסטרואידים



ביצוע מבחנים אנדוקריניים


במהלך בירור אנדוקריני לעיתים קיים חשד קליני לעודף או חסר של הורמונים. במקרה של חשד לחסר או עודף של הורמוני בלוטת התריס אז מדידת רמת ההורמון הממריץ את בלוטת התריס מאפשר להבדיל בין תפקוד תקין לבין חסר בהורמוני בלוטת התריס או עודף הורמוני בלוטת התריס. במקרים מסוימים בכדי לאבחן חסר או עודף של הורמון חייבים לבצע מבחן אנדוקריני. בחשד לעודף הפרשה של הורמון ספציפי אז מבוצע מבחן דיכוי, במהלכו מועבר לדם חומר המדכא את הפרשת ההורמון. אם בעקבות הגירוי המדכא מושגת רמה מספיק נמוכה של ההורמון אז נשללה האפשרות של עודף הפרשה. בחשד לחסר בהפרשת הורמון ספציפי אז מבוצע מבחן גירוי, במהלכו מועבר לדם חומר המגרה את הפרשת ההורמון. אם בעקבות הגירוי מושגת רמה מספיק גבוהה של ההורמון אז נשללה אפשרות של חוסר בהפרשה. מרבית המבחנים האנדוקריניים מצריכים הזרקה של החומר המגרה או המדכא ואחר כך בדיקות דם חוזרות, לכן מבוצעים לרוב באישפוז יום. יוצא הדופן הוא מבחן הדיכוי עם דקסאמטזון.




מבחן דיכוי עם מינון נמוך של דקסאמטזון



רמה גבוהה של קורטיזול בגוף ממקור שאינו חיצוני, לרוב מקורו מגידול שפיר המפריש קורטיזול. במקרה של חשד לעודף הפרשת קורטיזול מבוצע מבחן דיכוי עם דקסאמטזון. באופן נורמאלי נטילה של דקסאמטזון גורם לדיכוי של הפרשת קורטיזול מהאדרנלים ואילו הפרשה מתהליך גידולי לא עוברת דיכוי. אופן ביצוע המבחן: נוטלים בשעה 11 בליל ה 2 כדורים של דקסאמטזון 0.5 מ"ג (כלומר 1 מ"ג דקסאמטזון), ובשעה 8-9 בבוקר מבצעים בדיקת דם לקורטיזול. חשוב להקפיד על הזמנים. באופן נורמלי צפויה רמת קורטיזול נמוכה מאוד פחות מ 50 ננוומול לליטר או פחות מ 1.8 מיקרוגרם לדציליטר. מומלץ לבצע רק בדיקת דם לקורטיזול כי בדיקות דם רבות מושפעות מנטילת דקסאמטזון. חלק מהתרופות גורמות לפינוי מוגבר של דקסאמטזון ולכן לדיכוי לא מספק של קורטיזול, במיוחד מספר תרופות לטיפול בהתכווצויות אפילפטיות. במקרה של סוכרת מאוד לא מאוזנת לא מומלץ לבצע את התבחין כי דקסאמטזון גורם לעלייה ברמת הגלוקוז בדם. במקרה כזה מבצעים איסוף שתן לקורטיזול שהבעיה שלא מספיק ספציפית (הרבה פעמים הבדיקה חיובית עם קורטיזול מעט מוגבר באיסוף שתן ללא תסמונת קושינג אנדוגנית)




מבחן סינקטן לשלילית חסר בקורטיזול


חשד לחסר בקורטיזול: מבחן סינקטן
בחשד לחסר בקורטיזול מבוצע מבחן גירוי באמצעות סינקטן המחכה את הפעילות של ההורמון הטבעי שמגרה את האדרנל להפרשת קורטיזול. בחשד להפרעה היפופיזרית מבוצע מבחן עם מינון נמוך של סינקטן, 1 מיקרוגרם ובחשד להפרעה אדרנלית מבוצע מבחן סינקטן במינון גבוה, 250 מיקרוגרם


מבחן סינקטן במינון נמוך
אופן ביצוע
מזריקים תוך ורידית בלבד 1 מיקרוגרם של סינקטן ובודקים רמת קורטיזול לפני ההזרקה ו 30 דקות אחרי ההזרקה


פיענוח
רמת הקורטיזול נמדדת מעל 500 ננומול לליטר הציר של הקורטיזול תקין


מבחן סינקטן במינון גבוה
אופן ביצוע
מזריקים תוך ורידית או תוך שרירית 250 מיקרוגרם סינקטן, מודדים רמת קורטיזול לפני ההזרקה ואחרי 30 ו 60 דקות


פיענוח
אם רמת הקורטיזול הנמדדת בכל נקודה במבחן מעל 550 ננומול לליטר אז ההפרשה האדרנלית של קורטיזול תקינה


מיהול של סינקטן
אפשרות 1
שלב 1 - מתחילים עם 1 מ"ל (250 מיקרוגרם) ומוסיפים 9 מ"ל של סליין. שלב 2- מוהלים 1 מ"ל (25 מיקרוגרם) מהתמיסה שהוכנה בשלב 1 עם 4 מ"ל סליין. שלב 3 - מוהלים 1 מ"ל (5 מיקרוגרם) מהתמיסה שהוכנה בשלב 2 עם 4 מ"ל סליין. שלב 4- מזריקים לנבדק 1 מ"ל (1 מיקרוגרם) מהתמיסה התקבלה בשלב 3


אפשרות 2 של מיהול
שלב 1 -מוסיפים 0.5 מ"ל (125 מיקרוגרם) ל 500 סמ"ק סליין, מערבבים היטב. שלב 2 - מזריקים לנבדק 4 מ"ל (1 מיקרוגרם) מהתמיסה שהתקבלה בשלב 1


הערות
אין צורך בצום, רצוי ב 8-10 בבוקר כי הפרשת קורטיזול יורדת לאורך היום, במטופל שנוטל קורטיקוסטרואידים אז בבוקר הבדיקה לשתות רק אחרי סיום הטסט ויום טרם הבדיקה ליטול הכי מוקדם שאפשר, התווית נגד למתן סינקטן רק רגישות לתרופה




מבחן גירוי עם גלוקגון


חשד לחסר עמוק בהפרשת אינסולין: מבחן גירוי עם גלוקגון
הערכה של הפרשת אינסולין באמצעות מדידת פפטיד סי בדם אחרי גירוי היא מדויקת יותר מאשר מדידת רמת פפטיד סי בצום. גירוי להפרשת פפטיד סי (וגם אינסולין) אפשרי באמצעות הזרקה של גלוקגון או באמצעות אכילת ארוחה סטנדרטית. המבחן באמצעות אכילה, יותר ארוך והארוחה הסטנדרטית פחות זמינה.


אופן ביצוע
דרוש צום של 10 שעות (מותר לשתות מים) ובבוקר לפני הבדיקה לא מזריקים אינסולין בזלי או קצר. לפני התחלת המבחן, אם רמת הגלוקוז בדם פחות מ 70 מ"ג לדציליטר או מעל 200 אז רצוי לדחות את הבדיקה למועד אחר. מזריקים לתוך הוריד גלוקגון בהתאם למשקל, מעל 90 ק"ג אז 1.5 מ"ג ופחות אז 1 מ"ג. מודדים רמת גלוקוז ופפטיד סי בדם לפני ההזרקה וכן 6 ו 8 דקות לאחר ההזרקה. הזרקת גלוקגון במיוחד באלו ללא סוכרת עלולה לגרום לבחילה והקאה.


המטרה
לבדוק האם סוכרת קשה לאיזון עקב חסר עמוק באינסולין. לא מומלץ להשתמש בבדיקה כדי להחליט על צורך באינסולין בחולי סוכרת סוג 2, במקרה הזה דווקא התגובה לטיפול בכדורים (מידת האיזון) היא המדד הטוב ביותר בכדי להחליט על צורך באינסולין.


פענוח של התוצאות
בסוכרת חדשה תחת טיפול פומי לסוכרת סוג 2 עם חוסר תגובה לטיפול, אם רמת פפטיד סי בצום קטנה מ 0.25 ננומול לליטר (250 פיקומול לליטר) או אחרי הזרקת גלוקגון מתחת ל 0.6 ננומול לליטר (600 פיקומול לליטר) אז כנראה מדובר בסוכרת מסוג 1. במקרה שסוכרת מטופלת כסוג 1 ואחרי 3-5 שנים עולה חשד לסוג 2 או גנטית אז אם פפטיד סי בצום מעל 0.08 ננומול לליטר או אחרי הזרקת גלוקגון מעל 0.2 ננומול לליטר אז כנראה מדובר לא בסוכרת סוג 1.


התווית נגד
פיאוכרומוציטומה




מבחן סינקטן לשלילת היפרפלזיה מולדת של האדרנלים


עודף אנדרוגנים בנשים: מבחן סינקטן לשלילת היפרפלזיה מולדת של האדרנלים
צריך לשלול את הצורה הלא קלאסית של היפרפלזיה מולדת של האדרנל, לפני שמאבחנים את התסמונת השחלות הפוליציסטיות עקב הדמיון בביטוי הקליני


אופן ביצוע
אין צורך בצום, אפשר בכל שעה ביום, עדיף בבוקר. הזרקה תוך שרירית או תוך ורידית של 250 מיקרוגרם סינקטן ומודדים לפני ההזרקה ו 30 ו 60 דקות אחרי ההזרקה רמת 17 הידרוקסיפרוגסטרון


המטרה
לשלול היפרפלזיה מולדת של האדרנל כגורם למחזור לא סדיר, תשעורת יתר ואקנה. קודם לבדוק רמת 17 הידרוקסיפרוגסטרון בשלב הפוליקולרי של המחזור (ימים 3-5 מתחילת הדימום), אם הרמה מעל 5-6 ננומול לליטר אז מומלץ לבצע את המבחן


פיענוח
אם רמת 17 הידרוקסיפרוגסטרון 30-60 דקות אחרי הזרקת הסינקטן קטנה מ 30 ננומול לליטר אז שולל היפרפלזיה מולדת של האדרנלים, מעל 45 ננומול לליטר אז אבחנתי להיפרפלזיה מולדת של האדרנלים ובטווח 30-45 נדיר מקרים קלים ויותר שכיח הטרוזיגוטים למוטציה


התווית נגד
רגישות יתר לסינקטן




מבחן העמסת סוכר לשלילת אקרומגליה


חשד לעודף הפרשת הורמון גדילה: מבחן דיכוי עם העמסת סוכר

מטרה
בחשד קליני לגידול המפריש הורמון גדילה (אקרומגליה) בדיקת הסקר היא רמת הורמון גדילה דמוי אינסולין 1, אם הרמה מוגברת יש צורך לבצע מבחן דיכוי כדי לאבחן אקרומגליה. בבריאים העמסת סוכר מובילה לדיכוי של הפרשת הורמון גדילה בעוד שהפרשה של הורמון גדילה מגידול (לרוב אדנומה שפירה בהיפופיזה) לא מדוכאת. הרגישות והספציפיות של המבחן גבוהות


אופן ביצוע
לאחר צום של 10 שעות, רצוי להתחיל ב 8 בבוקר. לשתות 75 גרם גלוקוז תוך 5 דקות ולמדוד רמת גלוקוז והורמון גדילה לפני השתייה וכן 30, 60, 90 ו 120 דקות אחרי השתייה. בתום המבחן מומלץ לאכול בכדי למנוע היפוגליקמיה ריאקטיבית


פענוח
אם במהלך הבדיקה הנדיר של רמת ההורמון גדילה פחות מ 0.4 מיקרוגרם לליטר אז התגובה תקינה ונשללה אפשרות של אקרומגליה, אם הנדיר מעל 1 מיקרוגרם לליטר אז אבחנתי לאקרומגליה. בטווח של 0.4-1 מיקרוגרם לליטר, הדיכוי לא מספק וכנראה קיים גידול המפריש הורמון גדילה. הורמון גדילה עלול לא לעבור דיכוי עקב אי ספיקת כחיות כרונית, אי ספיקת כבד, תת תזונה, תרוטוקסיקוזיס, סוכרת וגיל ההתבגרות.


התוויות נגד
לא מומלץ בסוכרת לא מאוזנת